|
הצללת מבנים:
הצללת מבנים הינה משמעותית לתכנון בניה ירוקה ולבחינת השלכות סביבתיות של המבנה. מבנים גבוהים גורמים ל- "הצללת יתר" על סביבתם הקרובה, וכן גורמים להשפעות של זרימת אויר בסמיכות אליהם, בארץ בה ימי שמש רבים, ובמיוחד בקיץ, להצללה ולזרימת האויר בסמיכות לקרקע, השפעות חיוביות, מאידך, בחורף אנו מעוניינים בקרינת השמש בלבד, בכך רמת החיסכון בחשמל גדלה, הן לתאורה, והן לחימום. תכנון נכון של העמדת המבנה, כיוון פתחי הבית וגודלם, להם השפעה ישירה על תנאי המחיה של הדיירים.
הצללה יכולה להיות באמצעות בניה תואמת, דהיינו בליטות מסביב לחלונות, כך שנשיג יעילות מכסימאלית של רמות הקרינה וההצללה, או באמצעי חיצוניים כגון: תריסים, פרגולות וכיו"ב.
רוב הציבור מניח כי הקיר הדרומי או חזית דרומית הינם החמים ביותר מבין שאר הכיוונים, אכן זהו הצד החם ביותר, אך הדבר נכון לחורף בלבד, בתקופה בה השמש רצויה לנו, מאידך הצדדים החמים בקיץ, שהינה התקופה הקשה והבעייתית, הינם: בבוקר הצד המזרחי, כאשר בצהרים ואחה"צ הצד המערבי, מאידך הקיר הדרומי מקבל קרינה "חלשה" יחסית, וברמות קרינה נמוכות ביותר בהשואה לקרינה הן לצד המערבי והן לצד המזרחי.
לא אחת רשויות שונות מאשרות בניה גבוה בסמיכות למבנים נמוכים כולל במקרים של "תוספת בניה" ל- קומות נוספות עפ"י ת.מ.א. 38, הערכת ההשלכות של תוספת בניה זו על המבנים הסמוכים לה וכן בניה גבוה מעל גובה המבנים הסמוכים, עלולה לפגוע לא רק ברמת האור – במיוחד בחורף, אלא, גם בקרינת השמש על קולטי השמש הממוקמים על גג הבנין, בכך לצמצם את רמת הקרינה עליהם, ולגרום לגידול בצריכת האנרגיה בחימום הבית. הבעיה חמורה במיוחד כאשר הבתים הנמוכים ממוקמים מצפון למבנה הגבוה, וכן המבנה הגבוה רחב – משתרע ממזרח למערב.
לאחרונה במקרים מסויימים מתקבלים חוות דעת של שמאי מקרקעין המגישים חוות דעת בתחומים שאין להם הבנה ויכולת מקצועית בנושא, למשל ציטוט של אחד השמאים בחוות דעתו "הפעילות העסקית הנ"ל גורמת למטרדי רעש, פריקת סחורות, חסימת אור השמש והאוויר, לכלוך, אשפה, פגיעה בפרטיות ותנועה מוגברת של כלי רכב ואנשים בסמוך לבית המגורים...", אכן המילים נכתבו, אך האם השמאי יכול להציג נתון כלשהו למילים אלה?, וכך לא אחת מוליך שולל השמאי את מי ששכרו להגיש את חוות הדעת, ובעת ההוכחות בביהמ"ש, או בהצגת הדברים בועדות השונות - מקומית, מחוזית, ערר וכד', פשוט אין ביכולתו להשיב על שאלות בנושאים שציין..., או במקרה אחר בבית המשפט המחוזי ב-ת"א בו שמאי מקרקעין טוען "מנסיוני, תוספת הצללה בסדרי גודל אלו של 10-20 מ"ר בחצר בשטח כ- 113 מ"ר, מה עוד שהיא מתרחשת בחודשי הקיץ, הינה שולית, זניחה והיא אינה בעלת השפעה ממשית על שווי הנכס", בפועל השמאי לא יכול לבסס טענותיו אלה, מאחר ואין ברשותו לא הידע, לא הכלים, לא הנסיון ולא האמצעים לכך, במקרה זה כשל השמאי ובית המשפט פסק כנגדו.
במקרה אחר הוגשו שתי חוות דעת בביהמ"ש המחוזי בחיפה בנושא הצללה אחד ע"י מודד והשני ע"י שמאי, מאחר וחוות הדעת שונות ונוגדות, החליט השופט לבקר במקום וכך הוא מציין בפסק הדין:
"מהביקור שערכתי במקום, לבקשת הצדדים, במסגרתו הייתי כמובן גם בדירת התובעים, שוכנעתי כי לא נגרם נזק כלשהו לתובעים או אי נוחות כלשהי או פגיעה כלשהי בהנאת התובעים מרכוש", אכן מזלם של הנתבעים שהשופט ביקר בשעה אקרעית אשר "התאימה" להם, ובהתאם לכך קיבל את החלטתו, במקום למנות מומחה מטעמו, המסוגל להאיר עיניו, לספק מידע מדוייק ומקצועי לנושא, קיבל השופט החלטה אקרעית (שאינה משקפת את מכלול השלכות ההצללה לאורך השנה ובעונות השונות) על כל המשתמע מכך.
בפברואר- 2009 נדונה תביעה של הצללה שלא על פתחי הבית, אלא, על חצר הבית, בה המתלוננת הגישה תביעה כי "אינה יכולה להינות משמש ישירה (בקיץ) בשעות אחה"צ" בין השעות 14:00 ל- 15:00, בפסק הדין שניתן ב- 26 לפבר' 2009, החליט השופט מ.קליין לדחות את חוות דעת התובעים, אשר נערכה ע"י אדריכל, בפסק הדין מציין השופט כדלקמן: "חוות דעתו של מומחה הנתבעים, אינג' מילר, נערכה בקפדנות ובמקצועיות...","מונה אינג' מילר את הליקויים שנפלו בחוות דעת מומחה התביעה...", "לדידי, חוות דעתו עדיפה בעיני, קוהרנטית, אמינה ומקצועית מחוות דעת התביעה...".
המסקנה: רצוי להיעזר ולהסתייע בגורם מקצועי, בעל נסיון ומתמחה בתחום, ולא ע"י גורמים שאינם בקיאים בנושא וללא תוכנה יעודית התואמת למיקום הגיאוגרפי בארץ כפי שצויין במקרה לעיל...
רוחות:
במקרים בהם קיימת סמיכות של מבנים גבוהים לבתים גבוהים אחרים ו/או למבנים נמוכים, קיימת תופעת "Pass way wind", תופעה המאופיינת בזרימות רוח חזקות בין הבניינים ובסמוך לקרקע, התופעה עלולה להיות בעייתית ואף מסוכנת במיוחד באזורים החשופים לרוחות, ובמקרים מסויימים בחורף בה קיימות רוחות חזקות.
באחד הפרוייקטים שהוגשו לבדיקה, נמצא כי המרחק בין המבנים היה קטן ביותר, כך שכתוצאה מהרוח יתפתחו במקום "שריקות" ובעיות של פתיחה וסגירת חלונות מחד, ומאידך עקב זרימות הרוח בתחתית המבנים, תימנע ישיבה מחוץ לבתי הקפה המתוכננים במפלס הקרקע.
כתוצאה מכך היה צורך בשינוי תכנוני אדריכלי של הבנין וכן שינוי יעודי הקרקע בקומת העמודים במפלס הקרקע.
בתביעה שצויינה לעיל (בפרק ההצללה לעיל) התייחס האדריכל בחוות דעתו גם לאספקט הרוחות, תחום אשר אינו בקיא בו, גם במקרה זה, השופט קליין דחה את ממצאיו, מאידך ציין את המקצועיות בה נערכה חוות הדעת בנושא ואף ציין את הליקויים שצויינו בחוות הדעת דעתו של האדר'...
|
.gif)
